קרמיקה,חימר וכל מה שנרצה לדעת על פיסול 

החימר נוצר  מחלקיקים קטנים מאוד של עפר אשר צפים בנחל או בנהר ולאחר מכן שוקעים בקרקעית, שם הם שוכבים זה על זה ויוצרים לחץ שכבה על שכבה.

למעשה בפועל אנחנו רואים שכבות של אדמה ובוץ רוויות במים הנמצאות לחוצות זו לזו אפשרי למצוא חימר בנחלים, על גדות הנהרות חומר על גדות הנהר או נחל, הנהרות נוצרים הרבה מהגשמים והלחות שנוצרת על ההרים וסוחפים יחד אתם את חלקיקי העפר אל העמקים אל המקומות הנמוכים, אל הנהרות והנחלים. בדרך כלל ניתן למצוא את החימר במקומות הללו.

היו יש מחצבות מסודרות שחוצבות ואוגרות את החימר ואורזות אותו באריזות של 10 ק"ג

החימר מגיע לח ארוז בניילון וניתן לשימוש קל, נוח ונעים. בשלב זה ניתן לעשות כל העולה על רוחנו, אנו בוחרים את המראה הסופי פחות או יותר מה היינו רוצים ליצור. למשל קערה.

אנחנו בוחרים חימר לעבודה או טכניקת שילוב החימרים ואז אנחנו יוצרים את הקערה ומניחים אותה לייבוש.

בשלב זה מתאדים הנוזלים והכלי מוכן לשריפה. השימוש הוא בתנורי שריפה מיוחדים המגיעים לטמפ' גבוהות במיוחד.

.

 תנור ראקו  לשריפת קרמיקה בשיטות של פעם

התנור  מורכב מלבנים ומוזרם לו גז, אחרי יציאת הכלי מניחים אותו בכלים גדולים מלאים בקש

ומשם הכלי עובר לאמבטיית מים. תנור זה נקרא תנור לשריפת ראקו.

בדרך כלל ניתן לראות על הכלים שיצאו משריפת ראקו שעברו את כל התהליכים

הנ"ל מעין פיצוצים שנותנים מראה מעודן של פסיפס או "עורקים" דקיקים.

תנורי בור- יוצרים בור עמוק ומניחים לבנים ובתוכו כל מיני נסורת, עלים, עצים יבשים

והמראה שיוצא מיוחד בגוונים שונים חומים, סגולים הכל מעורבב ולא ניתן לדעת כיצד זה יראה לאחר השריפה.

תנורי אבן – תנורים מודרניים שעובדים על חשמל ועל חימום איטי וארוך המגיע עד 1200 מעלות צלסיוס.

כל כלי שעבר תהליך שריפה הופך לקשה מאוד, ולא ניתן לחזור בחזרה לחימר הרטוב.

שימוש בחימר כבר החל לפני 6000 שנה לפני הספירה, זהו עיסוק יצירתי בין הוותיקים בעולם, שאין בו רגע אחד של שעמום, כל כך מרתק ומעניין שגורם לי לחשוב עליו תמיד, הרצון ליצור ולעשות הוא ענק ומזמין הנאה וסיפוק למשהו שאנחנו מדמיינים והופ הנה עבר תהליך מחימר ליצירת אומנות שימושית ויפה.